מהפכה בשיקום חובות: כל מה שצריך לדעת על תיקון 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

ביום 21 בינואר 2026 פורסם תיקון מס' 9 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. התיקון החדש, שנכנס לתוקף ב-1 בפברואר 2026 , מעגן מנגנון קבוע של צו עיכוב הליכים זמני שנועד לאפשר לחייבים – תאגידים ויחידים כאחד – לגבש הסדר חוב עם נושיהם מבלי לקרוס תחת נטל הליכי הגבייה.

מהו צו עיכוב הליכים זמני?

החידוש המרכזי בתיקון הוא יצירת "מרחב נשימה" משפטי. בניגוד לצו לפתיחת הליכים רגיל (שמשמעותו לרוב איבוד שליטה בנכסים ומינוי נאמן), צו עיכוב ההליכים הזמני מאפשר לקברניטי החברה החייבת או לחייב עצמו להמשיך לפעול תחת פיקוח, במטרה להגיע להסדר מוסכם מחוץ למסלול של פשיטת רגל או פירוק.

עד ליום 21.1.26 היה את תיקון מס' 4 שנחקק בעקבות משבר הקורונה, אולם הוראת שעה זו בוטלה ובמקומה חוקק תיקון מס' 9. אז מה השינויים העיקריים שהביא עימו התיקון?

עיקרי השינויים לגבי תאגידים

תאגיד שאינו תחת צו לפתיחת הליכים רשאי לבקש צו עיכוב הליכים זמני לגיבוש הסדר חוב, וזאת בתנאי שלא ניתן לו צו דומה ב-12 החודשים האחרונים.

תנאי הסף: על התאגיד להוכיח סיכוי סביר לאישור הסדר חוב שיביא לשיקומו, ושלא ייגרם נזק לנושים מהפעלתו.

הגבלות: מרגע הגשת הבקשה ועד להחלטה, התאגיד אינו רשאי לבצע עסקאות חריגות (כמפורט בסעיף 270 לחוק החברות) או חלוקת דיבידנד ללא אישור בית משפט.

מנהל הסדר: בית המשפט ימנה מנהל הסדר שתפקידו לפקח על שמירת הנכסים ולסייע בניהול המשא ומתן עם הנושים.

עוד יצוין כי במסגרת הגשת הבקשה על התאגיד לעמוד בתנאים מצטברים כגון: תכנית הפעלת העסק בזמן עיכוב ההליכים ובכלל זה הכנסות והוצאות צפויות, תכנון עסקי, פירוט אמצעים למימון ההוצאות כך שהפעלת התאגיד תהיה ישימה ולא גרעונית, דו"חות כספיים וכן עמדות בעלי עניין לגבי המתווה המוצע אם ישנן.

חידוש נוסף הוא שככל שבית המשפט יעתר למתן צו לעיכוב הליכים לתאגיד כי אז עיכוב ההליכים יהיה לכל היותר 45 ימים אולם רשאי להאריך ב45 ימים נוספים לכל היותר במצטבר. כמו כן, קיים סעיף המאפשר לבית המשפט להאריך פעם אחת ב30 ימים את הצו אולם רק ברוב ערך ומנין של הנושים. כלומר בסך הכל המחוקק איפשר לחברה המבקשת לגבש הסדר חוב לכל היותר ב120 ימים.

עוד רשאי בית המשפט להתיר לתאגיד ליטול מימון לצורך הפעלה, בתנאים שיאשר.

חשוב לציין כי מנהל הסדר יוכל להתמנות כנאמן אם ההסדר לא צולח והחברה נכנסה הליכי חדלות פירעון.

בשורה גם ליחידים (חייבים פרטיים)

התיקון מאפשר גם ליחידים לבקש צו עיכוב הליכים זמני לתקופה של עד 90 ימים, עם אפשרות להארכה של 45 ימים. בית המשפט רשאי להאריך את צו עיכוב ההליכים אף יותר בשים לב לעמדת הנושים וטעמים מיוחדים המצדיקים זאת.

הגנה מהליכים: עם מתן הצו, מוקפאים הליכי הגבייה נגד היחיד וכל הגבלה שהוטלה עליו במסגרתם (כגון עיקולים) בטלה, אלא אם הורה בית המשפט אחרת.

מנהל הסדר: בית המשפט ימנה מנהל הסדר שתפקידו לפקח על שמירת הנכסים ולסייע בניהול המשא ומתן עם הנושים.

ניהול עסק: היחיד רשאי לבקש להמשיך ולנהל את עסקו בפיקוח מנהל ההסדר ובאישור בימ"ש.

הטבה לחובות נמוכים: לגבי יחיד שחובותיו אינם עולים על 150,000 שקלים, נקבעו הקלות משמעותיות, ביניהן קביעה כי נושה שלא השתתף באסיפה וקיבל זימון כדין, ייחשב כמי שתומך בהסדר.

חשוב לציין כי מנהל הסדר לא יוכל להתמנות כנאמן אם ההסדר לא צולח והיחיד נכנס הליכי חדלות פירעון.

מתי יבוטל הצו?

בית המשפט רשאי לבטל את הצו אם שוכנע כי אין סיכוי סביר לגיבוש הסדר חוב, או אם נמצא כי החייב פועל בחוסר תום לב, במטרה להבריח נכסים או להונות את נושיו.

החשיבות המעשית

תיקון 9 הופך את הליך הסדר החוב לנגיש ומסודר יותר. הוא מעניק יתרון משמעותי לחייבים שמעוניינים לקחת אחריות על חובותיהם ולשקם את פעילותם הכלכלית מבלי לעבור את הכתם והמגבלות הקשות של הליכי חדלות פירעון מלאים. יחד עם זאת חשוב לציין שנראה כי המחוקק צמצם את המועדים בהם חברה יכולה לשהות בסביבת צו עיכוב ההליכים, ככל הנראה מתוך רצון ליצור לחץ לגבש הסדר נושים ומצד שני לומר לנושים שאם לא יצלח ההסדר, תיפתח בפניהם הדלת להמשיך בהליכים כנגד החייב.

רוצים לבחון האם העסק שלכם או אתם באופן אישי זכאים להגנה לפי תיקון 9 החדש?

צרו איתנו קשר לתיאום פגישת ייעוץ.