לאחרונה, ניתן פסד דין ראשון מסוגו בהתאם לחלק ט' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. חלק זה בחוק מאפשר להכיר בהליך חדלות פירעון זר, עיקרי או משני ולקיים במקביל להליך חדלות פירעון שמתנהל בארץ זרה, הליך חדלות פירעון גם בישראל. אמנם הדין הישן ידע כבר פסקי דין רבים בנושא הליכים המערבים חברות ויחידים מחוץ לגבולות ישראל, אולם פס"ד וסטו שניתן ממש לאחרונה, הינו פסק הדין הראשון מכח חוק חדלות פירעון, שניתן במסגרתו צו של הכרה בהליך זר לפי חלק ט' לחוק.
חברת וסטו בע"מ הגישה בקשה למתן הוראות לחייב את נושאי המשרה בחברה בסכום שעולה לסך של כ-768 מיליון ש"ח.
חברת וסטו נמצאת תחת הליך חדלות פירעון בארה"ב הידוע כ chapter 11 שהוא הליך הבראה אשר דומה להליך לפי תיקון 4 לחוק חדלות פירעון בישראל. החברה היא זו שהגישה את הבקשה בארה"ב, כאשר הליך חדלות הפירעון בעניינה של החברה מתנהל בעיקרו שם.
החברה הגישה בקשה בישראל לפי חלק ט' והתמנתה כבעלת תפקיד זר בהליך הישראלי.
בעקבות המינוי האמור, הגישה החברה בקשה לחיוב נושאי משרה כמפורט לעיל. כלומר, החברה ביקשה מבית המשפט של חדלות הפירעון לחייב את מנהלי החברה בחובותיה מכח סעיפים 288-290 לחוק חדלות פירעון.
על חלק ט' לחוק חדלות פירעון - הליך חדלות פירעון בינלאומי
ההגדרות המונויות בחלק ט' לחוק חדלות פירעון מאגדות בתוכה מקרים שבהם חלק מהשחקנים בהליך או הנכסים הנדונים בהליך חדלות הפירעון מצויין מחוץ לגבולותיה של מדינה אחת. חלק זה בחוק בא לסייע בהתמודדות והיעילות בהליכי חדלות פירעון בינלאומיים ולעודד שיתופי פעולה בי ןהמדינות השונות והכל כמובן כדי למקסם את פירעון החוב לנושים ועל מנת לגרום לכך שלא ניתן יהיה לחמוק מחוב במדינה אחת ולהתעשר במדינה אחרת, תוך מעשי מרמה ורשלנות של נושאי המשרה בחברה.
על בעל תפקיד זר בהליכי חדלות פירעון בינלאומיים
"בעל תפקיד זר" היא הגדרה רחבה המנויה בסעיף 293 לחוק חדלות פירעון וקובע כי הוא "מי שהוסמך במסגרת הליך זר, לנהל את הליכי השיקום או הפירוק של החייב, לרבות מי שמונה כאמור באופן זמני, וכן מי שהוסמך במסגרת ההליך הזר להפעיל את הסמכויות הנתונות לבעל תפקיד זר לפי חלק זה". קרי, בעל תפקיד זר, לא חייב להיות חיצוני ונטראלי כפי שמקובל ואף כפי שמתחייב בהליכי חדלות פירעון קלאסיים בישראל.
במקרה של וסטו, החברה היא זו שהוכרה כבעל תפקיד זר ומתוקף תפקידה זה, הגישה את הבקשה לחיוב נושאי משרה בסכום לא מבוטל של למעלה מ768 מיליון ש"ח.
האם חברה בכובעה כ"בעל תפקיד זר" יכולה להגיש בקשה לחיוב נושאי משרה?
פסק הדין בו עסקינן, מתפרש על 47 עמודים. כמובן שקצרה היריעה מלפרט את כלל מסקנותיו של בית המשפט אולם, בסופו של יום קבע בית המשפט כי בעל תפקיד זר אינו יכול להגיש בקשה לחיוב נושאי משרה.
בית המשפט סבר כי יש להבחין בין עצם ההכרה בהליך הזר לבין הקניית סמכויות לאותו בעל תפקיד זר לפי הדין הישראלי. בעוד שהכרה בהליך זר (עיקרי או משני) היא ברובה טכנית, הרי שהקניית סמכויות כפי שמוענקות לבעל תפקיד קלאסי בהליכים ישראליים, היא דבר מהותי.
חלק מנימוקיו של בית המשפט הוא שבעל תפקיד חיצוני, נטראלי כפי שמתמנה בהליכים לפי חלקים אחרים בחוק הוא קצין בית המשפט וזרועו הארוכה ועליו למלא את התפקיד באופן אובייקטיבי תוך נאמנות למשימה שהטיל עליו בית המשפט. בעל התפקיד הנטראלי נמצא בנחיתות אינפורמטיבית ולכן מופקדות בידיו סמכויות רבות בהתאם לדין. לעומת זאת, במקרה וסטו, שהוכרה כבעל תפקיד זר, לא סובלת מנחיתות אינפורמטיבית ובוודאי שאינה קצין בית משפט.
למעשה, קבע בית המשפט כי לא ניתן ליהנות מ-2 העולמות: כלומר, גם לא למנות בעל תפקיד נטראלי וגם להגיש בקשות מכח סמכויות הנתונות לבעל תפקיד נטראלי - בדיוק כמו שמנהל הסדר המתמנה בהתאם לחלק י' לחוק אינו יכול להגיש בקשה לחיוב נושאי משרה שכן אינו שואב את הסמכויות שיש לו בתור נאמן שמונה לפי חלק ב'. מדובר בקיצור דרך לא ראוי גם מכח הנימוק כי בכך החברה מתחמקת מתשלום אגרה.
לסיכום, החברה אמנם הוכרה כבעלת תפקיד זר אולם לא רשאית לעשות שימוש בכלי דיוני ייחודי של בקשה למתן הוראות על מנת לתבוע את נושאי המשרה שלה בעבר, או בכלל. בית המשפט אף מגדיל ומנמק כי גם העילות המנויות בסעיפים 288-290 הינן עילות ייחודיות המוקנות לנאמן או לממונה ולהם בלבד.
משרדנו מתמחה בהליכי חדלות פירעון מורכבים בלבד.
גיא העליון, עו"ד
